אוגוסט אלטנוילנד בבוילר
בית בושת בוער בראש
עטלף מזגזג מפיקוס לפיקוס
על אי התנועה
בין גן מאיר למצודת זאב
אוגוסט אלטנוילנד בבוילר
מחור הלוע של הפוסט קפה
מגיח איש הטוסטים
לא הולך, זורק רגליים
לא נושם, גונב אוויר
אין על מי להישען
אלא על התחביר
מחור לחור
חי מדבר
בין חור לחור
מקינג ג'ורג' לסמטה פלונית שלוש
(המדרכה זרועה במסטיקים שחורים)
מטר ותשעים
תלוי במלצרית קטנה
אם יתחשק לה
היא תיתן לו להשמיע לה שורה
אם רק תיתן לו להשמיע
להשמיע יש לו מה:
"הי שושנת שום איש
אור טבע
סוף הדרך
מטפטפת לי חזון בעצמות
בשתיקה המשגעת
אני חושב שהן חושבות
אני אוהב חיות מחמד יותר קטנות מאלוהים
אני אוהב נשים קטנות בין השורות התחתונות של אולמות ריקים
ואת הטוסטים של הפוסט אני מורח בחמאה משני צדדים"
אוגוסט אלטנוילנד בבוילר
הלילה הבוער נקרע מצחוק
סרסור של סיסמאות
קברן של קלישאות
מנשים מטאפורות מתות
מפה לפה בלילה הבוער
איש הטוסטים של הפוסט- חי מדבר
נמרח על הדלפק
הורג שעות
מדליק סיגריה
מברבר מוציא עשן
ומדבר
על השירה הכי פיסית שיש
כשאדם מוכר הכול
ואף אחד לא מתרגש.